זהו כינוי שימושי, המציין אמנות שאיננה מופשטת, מוחשית או סוריאליסטית. זוהי אמנות העושה לעתים שימוש במטאפורה קיצונית, במשמעותה הפואטית, בדרך ייחודית – כיצירה חדשה כשלעצמה, מתוך התייחסות לחוויה העמוקה של המציאות. כך, במונחי האמנות, נעשית הסינתזה לחלופתה של המציאות, למטאפורה – לסינתזה של הכוליות.

נוקס מרטין
פרופסור לאמנות לשעבר באוניברסיטת ייל
הפקולטה לאמנות