על היצירה
אילנה רביב ( אופנהיים) : "אני מאמין" – על האמנות
בספרו "מכתבים על סזאן", כתב המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה מכתבים לאשתו שנאגדו לספר בו תיאר לה את רחשי ליבו והתרשמותו העמוקה והעזה מביקורו בתערוכת הסתיו בפריז, לזכרו של סזאן.
רילקה מתאר במכתביו את מה שחזו עיניו בתערוכה, על החידוש האובייקטיבי והענייני שראה בעבודות שהוצגו בתערוכה ואת מהות המאבק בין אובייקטיביות עניינית, נקייה, ללא עבר – לבין סובייקטיביות בעלת ביטוי של רחשי הנפש. הבדל זה גרם אצלו למהפך גדול בכתיבתו, שעיקריו הם: אין להחניק, או להעיק בנוכחותך, בדעותיך, ברגשותיך, אמונותיך או כוונותיך. תיצור בלי אינטרס אישי ותפנה את כל תשומת ליבך בעיסוקך זה. תן צ'אנס לאוויר צח להיכנס לחלון ההזדמנויות הזה ולהפתעות שתגענה בעקבותיהן, זה המישור בו אני פועלת.
'להיות שם' – אלו שתי מילות הקסם שכוללות את כל ההוויה בעשייה שלי וזה גם המוטו בהתייחסותי לעבודות בהן אני מעורבת ומעוניינת במלוא תשומת הלב; כמו גם בנושאים אחרים בחיים ובחיי. העניין הוא להישאב, להיספג ולהתמזג בתוך היצירה כאשר היוצר והיצירה אחד הם.
סזאן שינה את התפיסה הרומנטית והסנטימנטלית לראייה עניינית ואובייקטיבית. במקום לתאר את הנושא ולהביע את רגשותיו הוא יצר מחדש את מה שראה ומה שהיה שם – בלי פירושים, בלי דעות קדומות מן העבר והשגות למיניהן.
עבודותיי אינן עוסקות באידיאולוגיה, ואני כאמן אינני מגויסת לשום רעיון פוליטי או צו האקדמיה.
ברגע שהאמנות הופכת להיות כלי בשרות הפוליטיקה היא מאבדת ממהותה כאמנות שכן היא נעלה מהמציאות, שאילולא כן מה מייחד אותה ?.
איני נכנסת למשבצת של שם, מקום, טרנדים, טעם ואופנות מתחלפות. היצירה עצמה והתהליך שנובע ממנה הוא המציע כל רגע ורגע את עצמו מחדש מתוך עצמו בלבד. ההתייחסות מופנית למשטח היצירה מימין לשמאל, מלמעלה למטה, תוך שהיא מתהווה ומשתנה מרגע לרגע ומפתיעה את עצמי מחדש – הכל מתוך הכאן והעכשיו שמתאים רק לעצמו ובורא את היצירה להיות מעבר לזמן ותקפה לתמיד.
אני יוצרת צורות מטאפוריות על נושאים מוחשים שנבנים ברמות שונות, פעם מתוחים יותר ופעם פחות תוך נטילת סיכונים וחופש מוחלט. זהו עיסוק בגילוי ולא באילוסטרציות ממחשבות עבר. ניתן להשוות את עבודותיי לתנועה הנוצרת בקלידוסקופ, שתוך כדי סיבובו מציע את עצמו בכל פעם מחדש.
אני שואבת את ההשראה מיצירות עבר קדומות ציורי קיר קדומים ועוברת איתן לאורך דרך ורוח יצירותיהם של רבי אומנים, כמו: טיציאן, וורונזה, פרנס האלס, וולסקאס, סזאן, מאטיס, פיקאסו, דה קונינג, וכן רב האמן האמריקאי, נוקס מרטין, הפועל בניו יורק שהיה עבורי מורה דרך, מנטור, ההשראה והזכות הגדולה בחיי.
לדידי החרות האמתית באמנות היא הניסיון להזדכך ככל הניתן מכל לחץ סביבתי, כי אחרת תאבד דרכה.
אילנה רביב (אופנהיים)
מאי 2015
מקורות: מכתבים על סזאן- מאת ריינר מריה רילקה- פתח דבר- שמעון זנדבנק
הוצאת ספרים עם עובד בע"מ 2003
על היצירה – ריאליזם סינתטי
עבודותיי הן גרסה שונה למציאות, מטאפורה הבוראת ומעצבת על פני הבד חיים
מלאכותיים, צורות וניגודים שטוחים ומגוונים שאינם לקוחים מן הטבע, האקדמי,
המופשט, האבסטרקטי או הסנטימנטלי. אלה צורות היוצרות את עצמן בכל פעם מחדש
ונותנות פרוש אחר למציאות.
תהליך יצירתי נובע מחוויה עכשווית שאיננה נסמכת על אימון מוקדם ועבודת הכנה ואין
בה משום הבעת דעה. עבודתי נוצרת תוך צעידה חופשית לתוך הבלתי ידוע, ואין בה
התחשבנויות וכוונות אסוציאטיביות. ההתחשבות היחידה שלי היא בבד ובמעורבות
המוחלטת בנושא מוחשי וקיים, מעורבות והתחשבות מתוך עניין ותשומת לב מלאה בנושא.
הריכוז הוא בערנות למה שמציע הרגע, הקו, הכתם והצורה, ולמה שהם מכתיבים הלאה,
ולא הריכוז במחשבה המשקפת הזדהות ומכילה את ה-אני, האגו הארטיסטי שבנו אשר
גורמת לחסך וגורעת מהיצירה. התהליך מורכב מביטוי פואטי ארוג בחריזה גיאומטרית.
מדובר בסוג של נתינה שמשקפת שלמות ושיוצרת הרמוניה. יסודות אלה מזמינים
הפתעה ורעננות לא צפויה המוסיפים מימד אחר ליצירה. העניין הרב הוא במורכבות
השלמה של העיצוב המכיל את המלא שבו, נקי מאינפורמציה ורעיונות.
יצירתי נובעת מתוך עצמה. היא מבוססת על האנטומיה של האומנות, ולא של הנושא.
אלמנטים אלה שאובים ברוחם ובתוכנם מיצירותיהם של טיציאן, ורונזה, אל גרקו,
פראנס הלס, ולאסקז, סזאן, פיקסו, מאטיס ודה קונינג, וכן ביצירותיו של הצייר
האמריקאי בן זמננו נוקס מרטין.
מהות יצירתי סבה סביב הגילוי עצמו, לא על התיאור או על האילוסטרציה.
נוכחות היצירה ניכרת בעצמתה והיא מעבר לשיני הזמן, הטעם והאופנה.
אילנה רביב