נוקס מרטין על אילנה רביב ( יולי 26, 1984)

נוקס מרטין
פרופ' לאמנות
לשעבר מחלקת האומנות באוניברסיטת ייל

בבסיס אמנות הציור והרישום של אילנה רביב ישנה אותה תכונה של אמיתיות ההמחשה, המצויה בתקופה מסוימת ביצירתם של ג'קסון פולוק, האלס, ומירו.  בצייני תקופה מסוימת, אני מתכוון לשטף הלא אנאליטי, המוקפא ברגע הנכון מתוך הנתיב השברירי המתנשא והולך.  לעצור את השטף רגע אחד מוקדם מדי או רגע מאוחר מדי פירושו, מבחינתו של האמן, להפחית מערכה.  לעומת זאת, בשעה שעוצרים את השטף בנקודת השיא, מקבלת היצירה מתח, כמו המתח האצור בגל פראי.  דומה הדבר למי שנמצא בשטח מישורי צחיח ופוגש לפתע בפרח; כאילו הכול סביב חסר משמעות, ואז באה עלינו ההפתעה.  כל זה הוא בבחינת צד נסתר, שאי אפשר להשיגו בכוח הרצון.

עיקרו של דבר איננו אפוא 'הגן' שבו אנו מתבוננים או ההכרה באפשרות המסוכנת לנצל עד תום את הכשרון הטמון באמן.  מוטב לטעום מפירות עץ הדעת ולשבוע ממנו ואז להניח את מה שכבר נודע לנו כדי לאפשר ליצירתיות לתפוש את מקומה.  הדבר שמאפשר מהלך זה טמון באלמנטים המרכיבים את הגן.

גן האמנות מורכב אך ורק מהדברים הבולטים באמנות, שנגזמו ונבחרו על-ידי אמני הגן.  אחד מהם הוא סזאן.  סזאן, שידע מהו אותו גן, גם יצר אותו…יצירתו של סזאן הריהי התגלות – לא תיאור ההתגלות.

יופי פירושו מפגש עם הבלתי נודע.  ואולם משעה שגילית את הבלתי נודע ואתה ממשיך לשאת אותו אתך, הרי שבכך הפכת אותו לנודע, ובאותה שעה עצמה הופך הבלתי נודע למאובן.  גילויים אלה כולם, יש להניח להם כפי שהם, שכן כל הוספה עשויה רק לבטל את האפשרות לחדור לקסם היצירתיות הגלומה בהם.

אילנה רביב פועלת בגן הזה ויצירתה היא עדות ברורה למפגש הזה.

נוקס מרטין
פרופ' לאמנות
לשעבר מחלקת האמנות באוניברסיטת ייל
ניו יורק

"אמן של אמת מצוי מעבר להבל ולדחפי השווא שהוא מעורר. אילנה רביב היא האשה, האמנית, האם, הרעיה, אזרחית העולם. מתוך נשיותה היא חשה בקשר האמיתי שלה לאמנות, לידיעה מה היא אמנות; מעבר להבדלים של מה-בכך, של אופנה חולפת ושל חילחול סממנים בורגניים (ארט בוטיקים) – כל הדברים שאינם אלא פטפוטים ודברי חלקות.

אמנית אמת זו קשובה למחול ההכרה הנובעת מתוך היצירה עצמה, ולפיכך ברור מאליו שיצירתה אינה נובעת מחסר כלשהו, כי אם מתוך גביע מלא ושופע אמנות מהמקור שהיא האמנות הנוגעת בחיים ובמוות, כאם, כבת, כרעייה, כמורה, כדינמיקה של החיים המעלה אותם בגילוי ובחגיגה של רגעי חדווה, זו היא אמנותה."

נוקס מרטין
פרופ' לאמנות
לשעבר מחלקת האמנות באוניברסיטת ייל